המידע להלן חשוב ביותר לכל מי שעובר, או עתיד לעבור, טיפולי שיניים בכלל, וטיפולי שיניים מורכבים בפרט.

פעמים רבות קורים מקרי רשלנות רפואית בתחום השיניים, כאשר הנזקים יכולים להתחיל מפגיעה בשן זו או אחרת, ועובר לפגיעות עצביות שונות, פגיעות היקפיות בשיניים ובעצמות הפנים, ובמקרים חריגים – לנזקים עצביים קשים.
מקרי רשלנות רפואית – קיימים בכל תחומי הרפואה. אז מה שונה בתחום רפואת השיניים?
במרבית תחומי הרפואה קיימים תחומי מומחיות מוגדרים: מומחה בתחום האורתופדיה, מומחה בתחום האונוקולוגיה, מומחה בתחום הנוירו- כירורגיה וכיו"ב. מרבית הרופאים המומחים, מטפלים במסגרת המוסדות הרפואיים השונים.
בכדי להיות רופא שיניים, יש צורך לעמוד בתנאי פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], ואין צורך בהתמחות כלשהי, אולם גם בתחום רפואת השיניים, קיימים תחומי מומחיות, אשר תקופת ההתמחות ותנאיה מוסדרים בתקנות. בין תחומי המומחיות קיימים תחומי כירורגיית הפה והלסת, הפדודונטיה (רפואת שיניים לילדים), האורתודנטיה (יישור שיניים ולסת), האנדודונטיה (מומחיות בטיפולי שורש), הפירודנטיה (תחום מחלות החניכיים) וכדו'.

הבעיה המובנית היא, שאין שום מגבלה חוקית לרופא שיניים – רגיל או מומחה בתחום שאיננו רלבנטי לתחום הטיפול הנדרש, לבצע את כל טיפולי השיניים – אפילו את טיפולי השיניים המורכבים ביותר!
כך, למשל, יכול רופא שיניים שאיננו מומחה, לבצע ניתוחים שונים במרפאתו, להשתיל שתלים ולבצע טיפולי שורש מורכבים ומסובכים – למרות שהוא איננו מומחה בתחום, ולא עמד בתנאי ההתמחות הנדרשים בתחום הטיפול הנדרש.
מדובר במצב בעייתי במיוחד בתחום רפואת השיניים, תחום רפואה שאיננו כלול ברובו בסל, ושהטיפולים במסגרתו עולים כסף רב.
מאחר ורופאים רבים מנהלים מרפאות עצמאיות, קיים אינטרס מובהק מצידם לערוך כמה שיותר טיפולים במרפאה, ולהפנות כמה שפחות מטופלים למרפאות ובתי חולים אחרים. כתוצאה מכך, רופאי שיניים מבצעים גם טיפולים שהם אינם מומחים בהם, והמטופלים נחשפים לטיפול שעלול להיות בלתי מקצועי – ולבטח שלא לטיפול האיכותי והמקצועי הזמין להם במרפאות ובבתי החולים האחרים, אילו היה הרופא מיידע אותם שהטיפול איננו בתחום מומחיותו.
אם אתם עומדים לפני טיפולי שיניים – בררו היטב האם הטיפול הנדרש הינו בתחום מומחיותו של הרופא המטפל.